לצה"ל יש אומנם מסורת מפוארת של
חילוץ פצועים בשדה הקרב , אבל בצה"ל היו גם מקרים בהם מפקדים קיבלו החלטות
שלא מחלצים בכל מקרה. הסיפורים הללו ברובם,
לא פורסמו ,הם וודאי לא חלק מהאתוס הצה"לי ואינם כתובים בסיפורי מורשת.
כך היה לדוגמא במקרה גלוי וידוע של אי חילוץ החייל מדחאת יוסוף בקבר יוסף. קצין
חינוך ראשי דאז תת אלוף אלעזר שטרן וראש חטיבת תורה והדרכה תת אלוף גרשון הכהן
הפיצו איגרת בה הם טענו שלא מחלצים פצועים בכל מחיר ועל המפקד לשקול – "בחירה בין ערכים הנראים לא פעם כמתנגשים זה עם זה.".
מרצים , הרצאות, סדנאות, יעוץ ארגוני, מנהיגות
מה הם העקרונות ו/או הערכים המתנגשים במקרה של נועם שליט - באיזה עקרון נבחר ?
עושה רושם שהמלכוד שלנו הוא בהיעדרה
של אסטרטגית כוח מנצחת. לו למדינת ישראל היתה אסטרטגיה מנצחת במקרים שכאלה , לו
לפחות ידענו שבפעם הבאה זה יהיה אחרת אפשר היה לתבוע סבלנות ואיפוק מהוריו של נועם
שליט וגם מכולנו. אלא שמה שנראה הוא שבעתיד יהיה בדיוק אותו הדבר אם לא גרוע מזה. הצעתו של אהוד ברק
שיקבע בחוק מה לעשות (ועדה ברשות שמגר) לא תחזיק מעמד אפילו ימים ספורים לאחר השבי
הבא. כך גם הקמת ועדת השרים על ידי אולמרט שמטרת לבדוק אפשרות להקשות את חייהם של אסירי
החמס .גם הצעה זו אינה רצינית בעליל ולא
תניב דבר. לחצים על אסירים, סגירת מעברים ואי העברת כספים רק יחזקו ויאחדו את
השורות במטרה לשחרר את האסירים שלהם.
מול האסטרטגיה הכוחנית של החמאס יש להציב
אסטרטגיה יעילה שמבוססת על כוח. כך למשל אפשר היה להוביל שני מהלכים במקביל. מהלך
ראשון - איפול תקשורתי מוחלט, בדומה
לאיסורים אחרים מטעמי בטחון. מהלך שני – קידומה של אסטרטגית לחץ וכוח על הצד השני.
רק לצורך הדוגמא, אפשר להחליט שבית
הדין הצבאי יגזור עונשי מוות למחבלים רוצחים אך לא לממש אותם . כאשר יהיה שבוי
תודיע המדינה שכל זמן שהשבוי שלנו נמצא בידיהם , יופעל גזר דין המוות כל שבוע , או
כל חודש על מחבל אחר. ואפשר לבחור
אסטרטגיות כוח אחרות.
אולמרט מתלונן שנועם ואביבה שליט
מפריעים . גם ראשי כל זרועות הבטחון טוענים שהקמפיין הציבורי הענק לשחרור גלעד
שליט גרם לראשי חמס, מג'עברי בעזה ועד חאלד משעל בדמשק לחשוב שבסופו של דבר ישיגו
יותר.
הבעיה היא שכאשר נועם ואביבה שליט
מגלים שאין לנו באמת אסטרטגיה מנצחת , ושכל כולה של האסטרטגיה המתוחכמת לכאורה
מבוססת על משך הזמן שעובר ועל ניהול שיחות במתכונת של תגרנים בשוק , לא נותר להם
אלא להפוך עולמות. והם צודקים.
יש רק לקוות לפחות שמה שנשיג ממהלך זה
הוא תכנונה של אסטרטגית כוח נכונה יותר לפעם הבאה ולא רק היגררות אחר הנסיבות. מנהיגות
היא בראש וראשונה יוזמה ולא תגובה. בתנאים הללו של העדר מנהיגות , או אף מנהיגות
צבאית ומדינית רופסת, יש לשחרר את גלעד שליט במחיר שאפשר ולקוות שלעם ישראל תהיה
בעתיד מנהיגות ראויה שתדע לנהל אסטרטגיה
מנצחת . יש לשחרר את גלעד לא בגלל האתוס הצה"לי שלא מפקירים חיילים אלא בגלל שלא
ניתן להעמיס את כל בעיות הביטחון וכשלי המנהיגות של מדינת ישראל על כתפיו של חייל
אחד.
אייל זמיר מנהל המכון למנהיגות הומנית. ממקימי בית הספר למנהיגות של צה"ל. מרצה לארגונים עסקיים וציבוריים בארץ ובחו"ל (מנהיגות, מרצים, הרצאות, סדנאות, יחסי ציבור)
